ניהול תקציב, זה הבסיס להתנהלות כלכלית נכונה ולעצמאות כלכלית

אין שום אפשרות להתנהל נכון מבחינה כלכלית ללא ניהול תקציב. זה נכון לגבי תקציב המדינה, תקציב של כל ארגון, חברה ובית עסק ובדיוק באותה מתכונת צריך להיות מנוהל התקציב המשפחתי. כלכלת המשפחה היא ה"עסק" לכל דבר וניהול תקציב מתוכנן ואחראי מוביל לעצמאות כלכלית. נותרה רק שאלה אחת קטנה: מה זה אומר ניהול תקציב משפחתי? האם זה רק ניהול הוצאות הכנסות או יותר מכך?

האם שמת לב שלביטוי ניהול תקציב הוספתי את המילה מתוכנן?

תכנון – הוא לב ליבו של ניהול התקציב והמנוע שמוביל לחופש כלכלי. נתקלתי במקרים רבים בהם ניהול הוצאות והכנסות הסתכם ברישום שנעשה אחרי ביצוע הרכישות, הקניות וההתחייבויות (כרטיסי אשראי למשל), ובד"כ לא כלל את ההוצאות במזומן. זה לא ניהול תקציב זה רישום הוצאות הכנסות בלבד המתנהל בדיעבד כאשר מגיע דיווח הרכישות החודשי מחברת האשראי או דיווח מצב החשבון מהבנק.
ל"ניהול תקציב" מסוג זה אין שום השפעה על קבלת החלטות מפוכחת כמו מה לקנות? מתי לקנות?  ומה לא לקנות. כך גם אין  שום אפשרות לדעת כמה כסף אנחנו באמת מוציאים על מזון, ביגוד, חשמל, ארנונה, מים, תרופות, בילויים, חוגים לילדים, הוצ' רכב, ביטוח הבית, ו…הוצאות בלתי צפויות, מה שנקרא בלת"מ. אני קורא להם הוצאות לא מתוכננות – הל"ם. (מניח שאין צורך להסביר למה הלם). וזה עוד בלי הריביות על האוברדרפט וההלוואות השונות. סגנון כזה של ניהול תקציב לא יכול לכלול חסכונות לצורך רכישות גדולות (מכונית, שידרוג מגורים…) שלא לדבר על חיסכון לפנסיה. וכאשר כל זה מבוצע ללא תכנון  מתחיל להיווצר פער שלילי שמהר מאד הופך לסחף…

מה קורה כאשר ההוצאות גדולות על ההכנסות וההל"ם מגיע?

מספיקה הוצאה לא מתוכננת של כמה אלפי שקלים כדי להיכנס  לסחרור כלכלי שהפך ל'בן בית' אצל 80% ממשקי הבית בישראל שנמצאים במינוס היסטרי ולמרביתם גם אין מושג "איך הגענו למצב הזה".
מכאן, הדרך למסלול ההתרסקות קצרה ובטוחה:
  • מתחילים להשתמש יותר בכרטיס האשראי ובעסקאות תשלומים
    (כאילו אלה התחייבויות שלא צריך לשלם…)
  • פורסים חיובי אשראי (שהם הלוואה בתנאי שוק אפור)
  • נכנסים למינוס בבנק (זה זמני… בחודש הבא נסגור אותו…)
  • לוקחים הלוואות לסגירת המינוס (מה שמגדיל את ההוצאה החודשית…)
  • פותחים תוכניות חיסכון (כי חשבון העו"ש  נמצא בחריגה…)
  • פודים את קרן ההשתלמות או הפנסיה (כי אין יותר מהיכן לארגן כסף…)
  • ובשורה התחתונה מאבדים את השליטה על הכסף שלכם ועל היכולת
    ​להחליט מה לעשות איתו, איך ומתי.

כל השלבים בדרך להתרסקות כלכלית שמניתי עד כה עולים לך הרבה כסף. על משיכת היתר משלמים ריבית, כשהחשבון בחריגה מעבר למסגרת האשראי (שגם עליה אתה משלם) הבנק גובה ממך ריבית של שוק אפור, נטילת הלוואה על חשבון החיסכון בקרן ההשתלמות משמעותה ללוות מעצמך את הכסף שלך, לשלם עליו ריבית כלומר התשואה קטנה… וזה לא מסתיים כאן.

יש מחיר נוסף שכל המשפחה משלמת

המינוס נכנס הביתה דרך הדלת הראשית ומתחיל לכרסם באיתנות ובריאות התא המשפחתי. אלה הם הכעסים הבלתי נשלטים, המתחים בזוגיות, הלחץ, ההתפרצויות, חוסר הסבלנות, האווירה המתוחה, הצורך לעמוד מול הילדים ולומר 'אין לי מאיפה לשלם'… ואת כל זה אפשר היה למנוע ע"י ניהול תקציב מתוכנן.

אימון לניהול תקציב מאוזן המפתח לעצמאות כלכלית

ועכשיו, אני רוצה להשלים את המונח "ניהול תקציב מתוכנן" במילה נוספת שהיא בעצם המפתח לכל – אימון. אף אחד לא לימד אותך התנהלות כלכלית נכונה או תכנון ובניית תקציב משפחתי. מעולם לא עמד לצידך מאמן כלכלי מוסמך שילווה, ינחה, יציף פתרונות לבעיות, יתרגל איתך קבלת החלטות כלכליות, יבנה ביחד איתך תקציב משפחתי על בסיס מטרות ויעדים שכל אחד מבני המשפחה רוצה להשיג ויוודא שהדברים מיושמים נכון וטוב.

האימון כולל הרבה יותר מהוראות וטיפים מה לעשות והוא מתבסס בראש וראשונה על הצורך לעשות מהפך מחשבתי. להבין שהשליטה בכסף שלך צריכה להיות רק שלך, לפעול ממקום בו אתה מחליט מה לעשות בכסף שלך ובשורה התחתונה – לא להיות חייב שקל אחד לאף אחד.

  • זו הדרך לצאת ממינוס לפלוס, ויותר חשוב, איך לא לחזור אליו.
  • זו הדרך להגיע לעצמאות כלכלית, לבנות את העתיד – שלכם ושל ילדיכם
  • זו הדרך לקנות, לצאת לבלות, לנסוע לחו"ל, לשלוח את הילדים לחוגים, לאכול במסעדות מבלי לחרוג ולשלם על זה ריביות – כסף שהיה יכול להיות מיועד לחסכונות.